אחרי הסופה האחרונה אפשר לומר בביטחון שהסתיו כבר כאן. המזגנים כובו, החלונות נפתחו ואני רצתי בחדווה למשתלה, לשקם את הגינה ממועקת הקיץ האין סופי שלנו.
המון זמן רציתי לעשות משהו לטובת צמחי התבלין שהלכו ונאספו באופן ספונטני בהמון עציצים וכלים שונים ומשונים. חלקם שיגשגו מעל לציפיות ומצאו את עצמם כלואים במיכלים שכבר לא התאימו להם ואחרים שנהנינו מהם לתקופה ומידי פעם כשהתעייפו או התייבשו פשוט החלפנו.
השמש הסתווית הנפלאה שיצאה אחרי הגשם, האוויר הנוצץ והסופ״ש דירבנו אותנו לפרויקט משפחתי של ניצול ״פינה מתה״ מעל החצר האנגלית להקמת אדנית תבלינים נהדרת. הכנו אותה, לפי מיטב המסורת המשפחתית, משאריות שלחומרים מפרויקטים אחרים שארנון הוציא ממחסניו הסודיים.
זאת התוצאה הסופית ועכשיו קצת על הדרך.
את האדנית הכנו מעצי בניין פשוטים (כשאני אומרת "הכנו" הכוונה היא על משקל "חרשנו" כשאני הזבוב וארנון השור), שנחתכו במידות הרצויות ליצירת פינה מדורגת.
אחרי שחוברו ויצרו את הקירות הם נצבעו בצבע שמן לבן וחוברו למשטח הבסיס שהורכב גם הוא משאריות. על מנת שהאדנית תאריך ימים חשוב לצפות את החלק הפנימי בזפת שמבודדת את העץ מרטיבות ורקב
ולהשאיר או ליצור חורי ניקוז לעודפי המים. על החלק הפנימי יש להניח יריעת פלסטיק שחור שגם אותו יש לחורר במקומות המתאימים לחורים אותם יצרתם בעץ.
כשהאדנית ממוקמת במקומה באלגנטיות אפשר להתפנות לחלק המהנה של השתילה. אדמה טרייה, מיקום התבלינים וההשקייה הראשונה.
שלטי סימון לתבלינים אפשר ליצור או לקנות בחנויות פרחים או משתלות. עמידות הכיתוב בגיר היתה מפתיעה גם אחרי גשם חזק במיוחד.
את הנענע העדפתי להשאיר בעציץ נפרד, יש לה נטיות השתלטות אגרסיביות על הסביבה..
בערב התבלינים כבר נכנסו לפסטה וכשישבנו לאכול הריח הנפלא שלהם נישא עם הרוח הסתווית פנימה עד לשולחן.
