ברצף השבתות החורפיות שפקדו אותנו הפכנו מ"מטיבי לכת" ל"מטיבי לסת", לא שבדרך כלל אנחנו הולכים כל כך הרבה או אוכלים כל כך מעט… אבל השבתות האפרוריות והגשומות האלה גורמות לנו להסתופף סביב האי הגדול במטבח למרתון בישולים ואפיה משפחתיים לאנשים שאנחנו אוהבים, כשמתכונים מבלוגי הבישול האהובים עלי מככבים.
אין ספק שבגלקסית הבלוגים האין סופית המקום הכי בולט שמור לבלוגי האוכל והגסטרונומיה, שרבים בכמותם (אבל לא בהכרך באיכותם…) מגרמי השמים. את חלקם כותבים בשלנים שגם מצלמים ואת החלק השני צלמים שמבשלים. בין אלו שאני עוקבת אחריהם יש כאלו שכיף לקרוא ולהזיל מהם ריר על המקלדת אבל הם מציבים סטנדרטים של מקצוענות או תחכום שמוציאים לי את הרוח מהמפרשים. הבלוגים הכי אהובים הם אלו שמציגים מתכונים "אמיתיים" ממצרכים זמינים בלי צורך בעשרים שלבים , אה כן, וכמובן צילומים יפיפיים שעושים חשק ומוטיבציה לרוץ למטבח ולהתחיל לבשל. הינה כמה שאני אוהבת במיוחד. (כל תמונה היא קישור לבלוג)
את בוקר שישי השימשי (יחסית) ניצלנו לביקור בשוק האיכרים בנמל ת"א. כי אם כבר משקיעים עבודה, שווה להשקיע בחומרי גלם לא פחות ממעולים.
ביום שישי נוספים דוכנים רבים גם בחוץ והמבחר הצבעוני והמגרה גדל.
בדומה לשווקי איכרים מוכרים באירופה, גם כאן נמכרת התוצרת המובחרת ביותר ישירות מהחקלאי לצרכן והטריות מנצחת.
חזרנו עם סלים עמוסים וריחניים (כשלא קונים את התפוחים בסופר מגלים שגם לתפוחים יש ניחוח והוא נפלא) ואצבעות מדגדגות לבשל מטעמים. היה ברור שלערמת התותים ה מ ע ו ל י ם האלה מגיע להפוך לקינוח חגיגי במיוחד לכן בחרנו במיני-פבלובה עם קרם מסקרפונה-לימון ותותים בברנדי מהבלוג עוגיו.נט.
הצילום שלי לא מהמוצלחים…. אבל הטעם היה אלוהי. כל האצבעות והצלחות לוקקו בשקיקה.
בתאבון.
