בית האלונים

יש פרויקטים, ממש מההתחלה אחרי שהכרתי את המשפחה וראיתי את המגרש, שמיד ברור לי איזה בית עומד להיבנות כאן.

זה לא קשור בהכרך למיקום של כל פונקציה בחלל או לבחירת חומר גמר כזה או אחר. זה קשור לרוח, לאנרגיה, לחיים שימלאו את הבית הזה.

כשהכרנו את שי ויונתן ואת השלישיה המופלאה שלהם ידעתי שהמסע הזה עומד להיות כיפי במיוחד. שהם עומדים להשקיע בו את נשמתם ולא רק את כספם. שהוא יהיה מתובל בהרבה צבע ובין קירותיו (וגם מחוצה להם) יהיו תמיד קולות של צחוק ומוזיקה (וכוסות יין ????).

עד שהתחלנו בתכנון עמד על המגרש בית ראשונים קטן וישן בו התגוררו מספר שנים.

ההכרות שלהם עם המקום, החיבור שלו לשדות והחלום לטפח יער מאכל קטן בצמוד, היו ההשראה לבית שהמילה שחזרה הכי הרבה כשתיארו אותו היתה פתוח, כך שיאפשר לחיים לזרום בטבעיות בין הפנים לחוץ.

ואכן אין חלל בבית הזה שאין לו יציאה החוצה, את המטבח מחברות דלתות רחבות לאזור האכילה בפרגולה.

ביום יום הם אוכלים כמשפחה מסביב לאי וכשהם מארחים הם נהנים ממזג האויר הים תיכוני וסועדים בחוץ.

למרות שבתכנון יש מקום לפינת אוכל מול הקמין וליד הסלון,  שי ויונתן העדיפו להשאיר לשלושת הילדים מקום לתנועה ומשחק ולא להכביד על החלל עם פינת אוכל קבוע שישתמשו בה רק פעם בשבוע. במקרה של מזג האויר קיצוני, הם תמיד יכולים להכניס את השולחן ולארח בפנים.

ויטרינה רחבה לאורך החלל המרכזי מטשטשת את הגבול בין הפנים לחוץ מכניסה את הבריכה והשדות פנימה. גם בחדר השינה של ההורים בקומה הראשונה יש דלתות יציאה לגינה.

בכניסה לבית דלת עץ עתיקה משוחזרת מלאה בפטינה ואופי. את המבואה עוטפות המדרגות שמחברות את שלושת הקומות. ספסל מגרות מרופד מזמין את בני הבית מיד עם הכניסה להיפרד מהנעליים ואת התיקים הילדים מאפסנים בארון.  מלמעלה משתלשלים אהילי זכוכית בנפחים שונים ויורדים מקורות העץ של הגג בקומה העליונה כמו מובייל ענק שמלווה את העולים במדרגות.

עם הכניסה לחלל המרכזי אי אפשר לטעות באהבת בני הבית לצבע. שילוב נועז של ירוקים, ורודים ותכלת מייצר אווירה שמחה והרמונית.

המטבח הכפרי הלבן משאיר לאי בירוק מרווה לגנוב את ההצגה. אני תמיד מעדיפה לעצב את המטבח באופן לא הומוגני, מחיבור בין מספר אלמנטים של צבע וחומר.

גם כאן יש שילוב של עץ ליד ברזל וצבע לבן לצד ירוק.

האהבה לצבע הירוק נוכחת גם בשרותי האורחים שרוצפו וחופו באריחי זילג' מרוקאים ששולבו עם כיור שוקת מאבן טבעית.

בניגוד לצבעוניות השולטת בבית, את יחידת ההורים שי ויונתן בחרו להשאיר רגועה ואלגנטית בגוונים מונוכרומטיים של שחור, לבן ועץ.

משמאל לכניסה ארון בגדים ארוך מקיר לקיר בתוכו שולבה גם הטלויזיה.

מימין ניצבת שידת כיור מעץ אלון שפתוחה לחדר ומאחוריה ויטרינת ברזל שחורה עם זכוכית חלבית שמפרידה את חלל השירותים וחלל המקלחון מהחדר.

לכל אחד מהם דלת נפרדת וחלון חיצוני לאוורור. שתי יחידות אחסון מברזל עם שלבים לתלית המגבות ניצבות משני צידי הדלתות.

הריצפה ומשטח הכיור עשויים אבן שחורה והקירות חופו טיח מינראלי גם בתוך המקלחון.

קומת המגורים היא ממלכת הילדים, תחת גג רעפים פתוח עם קורות עץ גבוהות שמוסיפות יופי וחום.

בקצה גרם המדרגות נמצאת פינת המשפחה סביב הטלוויזיה לצפייה משותפת (בסלון למטה בחרו שלא לשים טלויזיה כמקובל).

חלון ישיבה שממוקם מעל דלת הכניסה מזמין להתכרבלות ויוצר עוד מקומות ישיבה.

שלושת חדרי הילדים פונים אל הבריכה והנוף. לכל אחד דלתות כפולות שיוצאות למרפסת משותפת שאין ספק שכשיגדלו תהפוך לנכס.

התקרה הגבוה משאירה את האופציה לגלריות שינה שיוסיפו לחדרים מרחב לאירוח.

על מנת להקל על ה rush hour פיצלנו את מקלחת לשרותים בנפרד מהמקלחת. חדר הרחצה המרווח מאפשר לשלושת המתוקים להתארגן ביחד.

מאחורי דלתות הארון נמצאת פינת הכביסה והשרות, ארון עמוק עם משטח עליון לקיפול.

אתם מוזמנים לאינסטגרם שלנו, שם תוכלו לראות סרטונים על החיים שממלאים את הבית. כי בסוף הבית רק מתחיל בקירות, החיים הם הדופק.

תודה לשי ויונתן על יומיים כיפיים של צילומים, זכינו להגשים לכם בית וזכינו בחברים נפלאים לחיים.

*

*

*

אדריכלות ועיצוב: ליאת הדס

ניהול פרוייקט: ארנון הדס

צילום סטילס : אביב קורט

צילום ועריכת סרטונים: יפעת גולן