הפעם הראשונה בה פנתה אלי הלקוחה הייתה לפני ארבע שנים, לאחר שראתה ב XNET בית שפורסם אותו תכננתי ועיצבתי. הוריה עמדו לפני שיפוץ כולל של ביתם במושב הבונים והיא חיברה בנינו לאחר שהרגישה שהעיצוב שלי 'מדבר את הערכים' שלהם. מאז זרמו מים רבים, הגשמתי להוריה את בית חלומותיהם (שגם מופיע בספר שלי 'חיים ים תיכוניים') וכשהגיע הרגע והיא ובן זוגה רכשו בית ישן ומסוגר במושב בשפלה, כזה שהתעלם מנוף השדות והטבע שמקיף אותו, אך היה מלא בפוטנציאל, לא היה לה ספק עם מי תעבוד.
הבית יושב על מגרש של כחצי דונם. הוא נבחר ע"י בעליו אחרי חיפוש ארוך ברחבי הארץ אחרי בית צנוע במידותיו ובן קומה אחת. בית שישאיר מקום לגינה משמעותית שתאפשר להכפיל את מרחב החיים ע"י הכפלת הפונקציות הביתיות כמו בישול, סעידה, רחצה ומנוחה אשר יתאפשרו בו גם בחוץ.
כל החלוקות הפנימיות נהרסו, והוא תוכנן מחדש כך שכיווניו התהפכו. דלת הכניסה שהייתה בחזית הרחבה והמשמעותית לנוף, הוזזה לחזית הנגדית והסלון מוקם מחדש עם פתחים חדשים וגדולים שמכניסים את הנוף החקלאי שעוטף אותו ביופי ירוק שמשתנה עם עונות השנה, ומייצר פתיחות ושלווה כשהעין משוטטת קדימה לקו האופק.
מפלס הגינה הורם בכ60 ס"מ על מנת להימנע ממדרגות ביציאה לגינה ולשמור על זרימה פתוחה בין הפנים לחוץ.
בכל פרויקט יש מערכת שיקולים מורכבת שמשכללת את הצרכים הפונקציונאליים של בני הבית, הנתונים הפיזיים והתקציב. לכן לא פחות חשוב מהצפת כל החלומות והעדפות, היא היכולת ליצר תיעדוף. ההבנה העמוקה שלי כמתכננת ושל הלקוחות מה הדברים החשובים והקרובים ביותר לליבם, ועל מה יסכימו לוותר על מנת לקבל אותם. כאן הבינו שעל מנת לשמור את תחושת המרחב באזור הציבורי הם יוותרו על פינת אוכל קבוע ויסתפקו ביום יום באכילה גבוה על האי במטבח. שולחן אוכל נוסף יוכלו להציב אם ירצו בחוץ, ובאירועים חגיגיים ישמש המרחב בין הסלון למטבח לעריכת שולחן אוכל גדול וזמני.
כשבמהלך ההריסה התגלה עמוד קונסטרוקטיבי איפה שתוכנן במקור המשכה של הויטרינה, הרגעתי שלרוב דווקא מאילוצים מתפתחים הפתרונות הכי מיוחדים. ע"י יצירת מדף בנוי מרחף לישיבה מול הנוף לצד האח, כשמתחת מסודרים עציי ההסקה, הפך המקום לאחת מהפינות האהובות בבית.
על מנת להגדיל את הנגישות וההנאה מהגינה שמקיפה את הבית מכל צדדיו הקפדתי ליצור פתחים אל החוץ מרוב האזורים בבית. כל דלת נפתחת אל חוויה אחרת. גם למטבח דלתות רחבות אל גינת התבלינים ואל פינת ישיבה.
חלון גדול לאורך השיש במטבח צופה אל שביל הכניסה של הבית.
הרצון לסביבה שמעודדת אינטראקציה בין אישית גרמה ללקוחות לבקש להוציא את הטלוויזיה מהסלון. היא מוקמה בחלל פתוח שמקיים קשר עין עם הסלון ויתר חלקי הבית, מבלי שתהפוך למרכז החיים. בעתיד אם תגדל המשפחה, יהיה קל לסגור את החלל ולהפוך אותו לחדר נוסף.
ממול פינת המשפחה, שרותי האורחים ולצידם ארון השרות ומכונות הכביסה. מאחר שחדר השירותים פנימי ואין לו חלון לחוץ, מוקם חלון גבוה בקו התקרה על מנת להבטיח זרימת אוויר ואור.
חדר ההורים פונה גם הוא אל הנוף, כשמהחלונות הנמוכים שממול המיטה נשקפים השדות החקלאיים.
ארון הכיור פתוח לחלל, אך בלתי מורגש מאחר ומהמיטה לא ניתן לצפות בו.
ממול ארון הכיור אזור הרחצה הרטוב שמופרד בחזית זכוכית חלבית, כשאת הרצפה והקירות מחפים אריחי ענק דמויי בטון.
המקלחת הכללית רוצפה באריחי אבן בגוון נטרלי כשאת הקירות מחפים אריחים בכחול מעושן עם גלזורה שמקנה להם עומקי גוון משתנים ותחושה מימית.
בחדרה של הבת הצעירה חלון ישיבה נמוך עם מגרות אחסון לצעצועים, מוקף בארונות הבגדים בגוון ורדרד עדין, סמוק וכמעט בלתי מורגש. כזה שיתאים לכל גיל ושלב בחיים.
דלת יציאה לאזור נוסף בחצר מגדילה בהרבה את מרחב החיים והמשחק. אין ספק כי ככול שתגדל, תהנה הדיירת הצעירה לארח ותרבה להשתמש בה.
בעיצוב הבית נעשה שימוש בחומרים טבעיים ובצבעוניות רכה ומעושנת שיוצרת הרמוניה שלווה. בבדים טבעיים שמשלבים מוטיבים אתניים והרבה נוף ירוק שעוטף את הכל.
ליד דלת הכניסה מוקם ספסל עתיק שהגיע לארץ מדרום אפריקה עם הסבים של בעלת הבית. הוא נשכח עטוף במחסן ולאחר שהתגלה האוצר זכה לריפוד חדש ומיקום מושלם.
בעלי הבית מספרים כי מבחינתם ההצלחה היא בכך שהם מרגישים בבית בחופשה תמידית. לדבריהם זו האיכות שזיהו ומשכה אותם בכל עבודותיי, בתים שמורכבים מחללים מרווחים אבל אינטימיים, שהבחירות החומריות והאסטטיות בהם הן 'על זמניות' והחוויה האנושית תמיד במרכז. גם בבית זה הקפדתי על 'חיבור למקום' ויצירת חלל שמלא בפשטות אלגנטית.
צילם: אביב קורט
