הולנד בעיניי המעצבת

 

רק נחתנו בבית והפעם הבטחתי לעצמי שלפני שאני נשאבת חזרה לפרויקטים שחיכו לי, לארגון הילדים בשנת הלימודים שכבר החלה (תודה לאל) ולמתקפת החגים שמתרגשת עלינו לטובה, שניה לפני שהחופשה תראה לי כמו הזיה רחוקה, אני יעלה רשמים מהולנד.

החופשה בהרכב משפחתי מלא עם הילדים, היתה קצרה אך מתוקה. שמונה ימים מלאים של התרעננות במזג אוויר אירופאי ומנוחה. בתור טיילת עם “עיניים גדולות” שחייבת להספיק לראות ולחוות הכל בכל מקום אליו אנחנו נוסעים, הולנד השלווה והפסטוראלית איפשרה לי הורדת הילוך.

אם באיטליה המוטו הוא “החיים המתוקים” , בהולנד הוא “הצנע לכת”. הערכים הפרוטסטנטים מוטמעים ומושרשים היטב. הנופים הגאוגראפי והאורבני מאופיינים באסטטיקה של פשטות בסיסית והומוגנית. הבניה כולה ללא יוצא מן הכלל בבתים העתיקים והמודרניים היא בניה בלבנים. חלונות עצומים בחזיתות הבתים באה להבהיר שלדיירים אין מה להסתיר מהשכנים וכמובן להכניס את מירב האור המועט שיש פה פנימה. החיים באקווריומים מאפשרים הצצה לתוך הבתים , תענוג מיוחד למעצבת סקרנית…

זהו המקום היחיד בעולם שנתקלתי בו בבתים צבועים שחור. ניסינו לברר עם קרובינו המקומיים את פשר העניין, העלנו השערות שהשחור נועד לקלוט את קרני השמש המועטות ולחמם את הקירות או מסיבות פרקטיות להסתרת הזדקנות הלבנים, אבל לא היה להם מושג, מבחינתם זה פשוט חלק מהטעם המקומי.

שמיים ורמיריים…

כמובן שאי אפשר לדבר על הולנד בלי להזכיר אופניים. הם בכל מקום והנוכחות שלהם מחייבת התייחסות לתחבורה ולתנועה (גם ברגל) במיימד נוסף. לקח לנו יום יומיים להתרגל לסנכרון על המדרכות והכבישים בכדי להפסיק כמעט להידרס בכל פניה.

אוכל

ההולנדים הם לא מעצמה קולינארית, בעיקר אוכל בסיסי מנחם וחם. אבל אוכל הרחוב שלהם קולע בדיוק לטעמם של ילדי. צ’יפס ופנקייק. למרבה האכזבה, דוכני הצ’יפס שנטועים בכל פינה מטגנים צ’יפס מוכן וקפוא, חילול הקודש ממש והטעם בהתאם. צ’יפסיה רצינית אחת לפחות מצאנו!

כאן תקבלו צ’יפסים שטוגנו פעמיים לפי כל כללי הטקס. פריכים וחמים בשלל רטבים. אם אתם לא רוצים שהצ’יפס יטבע תבקשו לקבל את הרוטב בצד.

הפנקייקס נקראים כאן פנקוקן. הם מוגשים לא רק עם תוספות מתוקות אלה גם כמצע לגבינות ונקניקים. בעיניי הטובים ביותר הם פופרטייס, וריאציה מיניאטורית ושמנמנה של פנקייקס שמוגשים בערמה עם כמות מושחתת של חמאה ואבקת סוכר.

גלידרייה מעולה וראויה לציון גילינו לא רחוק מבית אנה פרנק

אפשר לטעות בחיוך? זאת המנה השניה…

שמענו הרבה על ההרינג שההולנדים אוהבים “לאכול על הדרך” אבל נתקלנו בדוכן רק בעיר הרלם. ארנון היה חייב לנסות ודיווח באומץ שהדג ממש נע אבל עדין וטעים. אני הסתפקתי בלהאמין לו.

רוב המסעדות שאכלנו בהן היו בסדר, אבל לא משהו “לכתוב עליו הביתה” או להתאמץ להגיע אלהן במיוחד בביקור. יוצאת דופן היתה מסעדת “אמסטרדם” שמשפחתנו המקומית הזמינה בה מקום. אני מודה שהשם הנדוש העלה בי חששות מסויימים אבל החלל המיוחד שקידם את פני הבטיח וגם קיים.

מפעל גז ישן שחימם פעם את כל בתי העיר עבר הסבה למסעדה עכשוית באווירה נעימה, מוקפדת במידה וידידותית לילדים. האוכל היה טעים ומגוון וכולנו יצאנו מאושרים. המסעדה לא נמצאת במרכז התיירותי של העיר אבל בהחלט שווה נסיעה קצרה בחשמלית מספר 10.

* פגישה מקרית עם חנות של אימפריית השוקולד הבלגי לאונידס גרמה לנו להרהר שוב בצדק חברתי. השוקולדים המעולים נמכרים בחצי מחיר לעומת מחירם האסטרונומי בארץ. שווה להצטייד.

קניות

טיפ חשוב ששווה לזכור!  ביום שני החנויות סגורות, חלקן גם ביום ראשון. כל כך סגורות שיצא לנו להסתובב (לפני שידענו) באזור הכי שווה של אמסטרדם (שתכף אספר עליו בהרחבה) ולא היה זכר לחיים מסחריים. זה גם לא נראה כמו חנויות סגורות, פשוט כמו סביבת מגורים שלווה. בימים הבאים טיילנו באזורים כפריים ומוזאונים ואצלי התגבשה דעה שפשוט אין להולנדים טעם או תאבון לדברים יפים. ברור צפוף עם רובי וברנדט, מקומיות שמבינות עניין, הבהיר כמה דברים. ראשית הן טענו שלדעתן ההולנדים אכן לא מוכנים ברובם לשלם עבור איכות, יופי או יחוד ומסתפקים כפי שחשדתי, ביעיל, זול ופרקטי שמשווקות חנויות מותגים סטנדרטיות ומצ’עממות. אבל… יש בלב העיר כמה רחובות מאוד מסויימים בהם אפשר להסתחרר מחנויות בוטיק של בגדים ונעליים, חנויות לעיצוב הבית, בתי קפה קטנים ונעימים ואווירה צעירה ומדליקה.

החנויות ברחוב STRAATJES   התאגדו ופתחו אתר קניות מדליק במיוחד לשופינג און ליין www.9straatjesonline.com . המגזין ELLE העניק להם בצדק את פרס השנה לאתר קניות מכוון.

כמה חנויות שאני אהבתי במיוחד:

MENDO – חנות ספרי אומנות ועיצוב עמוסה וסקסית. הבנים הצליחו לגרור אותי משם בזכות ההבטחה של המוכר שאפשר לעבור על כל הכותרים ולהזמין באתר.

DR- wonen – חנות לעיצוב עכשוי.

נכנסתי והן פשוט חיכו לי…. זוכרים את הפוסט הפופולארי “תקפצו לקפה” בו התוודתי שהתאהבתי לגמרי בספלי הנשים הרוחצות של אסתר הוכנר ?

התאחדנו, וכמובן שהן “עשו עליה” אצלי במזוודה.

De Weldaad – חנות כלי בית עמוסה כל טוב בסגנון וינטיג’ ושאבי שיק. אי אפשר לעמוד בפני הזכוכיות הצבעוניות והאלמנטים האדריכליים שפורקו מבתים ישנים. האתר שלהם שווה ומאפשר קניה והזמנה באינטרנט.

לא רחוק משם מצאתי פנינה. סדנא בשם   Volt 360 כמעט מרתף שמשפצים בו גופי תאורה תעשיתיים עתיקים. כפי שהדגישו בפני, כל החלקים מקוריים ואוטנטיים . צבעי האמייל פשוט מדהימים. ולא פחות מדהימים הם המחירים הסבירים. באתר שלהם ניתן לראות את המלאי והכמויות והם הבטיחו לי שאין להם בעיה לשלוח לארץ (אני בונה על זה).

בחנות המפות, הדפסים וספרים עתיקים של Eduard Van Dishoeck אפשר לבלות ימים. הבן הבכור שלי שאוהב ויודע הסטוריה וגאוגרפיה היה בעננים. אך מאחר ומדובר “בדבר האמיתי” שעולה בהתאם אלפי שקלים הוא נאלץ להיפרד עם כרטיס ביקור, עד הפעם הבאה.

* הרבה חנויות מעוצבות ושיקיות מצאתי במפתיעה בעיר העתיקה של הרלם. כחצי שעה נסיעה באוטובוס מאמסטרדם. עיר שוקקת עם כנסייה יפה ורחובות ציוריים.

לילדים בהולנד

הולנד משופעת במוזאונים לילדים ולונה פארקים. בכלל באופן כללי מורגשת סובלנות וחיוביות כלפי ילדים במרחב הציבורי, בניגוד לגרמניה או צרפת למשל. מאחר והבנים הגדולים שלי (16,13) נסעו לפנינו, הם הספיקו עוד כמה אטרקציות בלעדנו ונהנו מאוד. כמו מדורדם ומוזאון קרולר מולר שיש בו אגף את המדע והטכנולוגיה שמצאו מושקע ומרתק במיוחד.

הפטלינג – בפעם האחרונה שהייתי פה הייתי בת שתיים עשרה… ואני חייבת לציין שגם בעיני מבוגר הקסם לא הועם.

בשונה מרוב פארקי השעשועים בעולם, ותאמינו לי שעם שלושת השודדים חובבי האקסטרים שלי הייתי כבר בלא מעט, הפטלין לא סובל ממראה הפלסטיק הצעקני והזול שמעודד הפרעות קשב וריכוז. המתקנים המעוצבים והמושקעים פזורים בפארק ירוק הפרוס על שטח עצום.

אם תפנו עם כניסתכם לפארק לשמאל, תכנסו ליער הקסום, בו דמויות מרשימות מאגדות ילדים מתעוררות לחיים (הבובות מכניות ) ומספרות סיפורים. החיסרון הגדול של הפארק, הוא כולו בהולנדית… כאילו לא מגיעים אליו מליוני תיירים מדי שנה וחבל. הקטנצ’יק (בן 5) היה מוקסם אבל מתוסכל שלא הבין כלום. בקצה המסלול ביער תגיעו למתקנים שמתאימים לכל המשפחה גם לקטנים ולארינה בה תוכלו לחזות בהצגה על אבירים ונבלים בכיכוב דרקון נורא שיורק אש.

מומלץ לעלות על הרכבת שתקח אתכם לסיור מסביב לפארק. מצויין לקבלת אוריאנטציה ואיתור האיזורים האטרקטיביים. אחרת אתם עלולים לשרוף המון זמן על הסתובבות וחיפוש האטרקציות שמעניינות אתכם. אנחנו בילינו שמונה שעות ולא הספקנו להגיע לכל המתקנים. לכן, אם אתם מלווים נוער שמתעניין פחות באגדות ויותר באקסטרים, מומלץ להתחיל ישר באזור שמימין לכניסה לפארק איפה שלב האקשן ומשם להתקדם. לזכותם יאמר שהמתקנים מתוכננים כך שגם אם התורים נראים ארוכים הם מתקדמים ממש מהר ולא עומדים יותר מעשר דקות גם למתקנים המבוקשים ביותר.

מבט אל האגם רגע לפני שמופע הפרידה המרהיב של המזרקות והאורות מתחיל, בדיוק בשמונה עם סגירת המתקנים ונהירת הקהל החוצה.

גן החיות ארטיס באמסטרדם- גן חיות ירוק ומקסים. מאוד מגוון כולל פלניטריום, מוזאון גאולוגי, מוזאון זאולוגי אקווריום ומתחם סבנה. המחיר לא זול בכלל ולכן שווה להגיע לבילוי של כמה שעות טובות.

גן-חיות-ארטיס

לינה

הפעם אין לי המלצות על מלונות כי  זכינו להתארח בבית המקסים של בני דודנו שנסעו לבית החופש שלהם בכפר ובהמשך גם הצטרפנו אליהם שם. החלק הכי מתוק בחופש היה האיחוד המרגש והאירוח החם והמפנק. להתראות בעוד חצי שנה אצלנו…