בשגרה חסרות לי כמה שעות בכל יממה על מנת להגיע לאיזון וסיפוק בין כל מה שצריך, מה שאני רוצה, מה שמעניין, מה שממלא, מה שחשוב, מה שכדאי ומי שאהוב, בשביל זה אני צריכה כל יום, עוד קצת מהיום, כשקיים ספק סביר שגם אם משאלתי היתה מתגשמת זה לא היה מספיק. רוב הזמן זה מרגיש נפלא, אבל מדי פעם המצבר פשוט נגמר ואני מרגישה שנדרשת הפוגה דרסטית בשביל להחזיר את הרעב.
בפוסט על הטיול הסתווי שלנו לאיטליה סיפרתי שבשביל לחוות חוויה עמוקה של פרספקטיבה , תובנות וריסטרט אני צריכה חופשה של שבועיים. אבל החיים האינטנסיביים שאני מנהלת גורמים לכך שאני צריכה לעצור להתרעננות יותר מפעם בשנה וביחס הפוך, אין לי את האפשרות לקחת לעצמי שבועיים יותר מפעם בשנה (וגם זה לא פשוט). כך גיליתי לאחרונה חופשה מסוג אחר. קצרה ומתוקה, כזאת שכל מהותה היא רענון ועצירה. לא לנסות ולכבוש את העולם, לראות ולבלוע הכל, אלה סוף שבוע ארוךךךךך של עצלות ופינוקים. להשאיר בבית את ה to do list שלי ופשוט להיות, בלי יותר מידי תיכנונים ותכניות.
לאחרונה חזרתי מכמה ימים כאלו בלונדון (אופס עברו פתאום קרוב לחודשיים…) זאת היתה קפיצה קטנה לחמישה ימים מושלמים שכל מטרתם היתה זמן איכות עם עצמי, עם אהובי ועם עיר שיש לה כל כך הרבה לתת ובשפע. רק שהפעם בחירה מעולה של מלונות עזרה לי לקיים את ההבטחה שלי לעצמי – לעצור.
במלונות שהם כל כך מושלמים, מפנקים, מלאים בהשראה וממוקמים ללא דופי במרחק חמש מאות מטר מכל מה שנכון ומעניין, במקומות כאלה גם חמישה ימים מצליחים להיות שילוב של מנוחה אמיתית ובילוי מלא בתוכן.
מלון הבוטיק הראשון בעולם, בעיצובה של אנושה המפל שהמציאה בשנות השמונים את קונספט מלונות הבוטיק.
הרבה לפני המצאת הפינטרסט, גזרתי ללוח ההשראה הפיזי שלי צילומים של המלון ממגזינים והבטחתי לעצמי שפעם יצא לי לבדוק אותו באופן אישי. המלון ממוקם בשכונת סאות' קנזינגטון האמידה והשלווה במרחק של עשר דקות הליכה ממוזאון ויקטוריה ואלברט ומוזיאון הטבע.
קטן ואינטימי, עם קסם של העולם הישן ובמוטיבים קולוניאליסטים מובהקים של נגיעות מהמזרח. כל חדר מעוצב שונה לחלוטין ומציע חוויה אישית וחד פעמית. למלון גינה אורבנית קטנה ומקסימה בין הבניינים ( גזיבו משושה מזכוכית עם חימום מאפשר להנות ממנה גם כשגשום) ובקומת המרתף ממוקמים המסעדה והבר, אפלוליים וסקסייים מזמנים אווירה נינוחה, פתוחה וידידותית שמאפשרת להעביר בקלות ערב ארוך של שתיה והכרות עם אנשים מעניינים ממקומות אחרים בעולם.
מהבלייקס עברנו ל London Edition, אם אתם שואלים את עצמכם למה אני צריכה לעבור שני מלונות בחמישה ימים, אני יענה לכם כמו שאני עונה כל פעם לאיש שלי, כי לשמחתי, בשבילי, זה עניין של השתלמות מקצועית והנאה גדולה.
המלון משלב הידור אלגנטי מאופק וקלאסי עם קריצה עכשוית, צעירה וכמעט קינקית. שילוב של עיצוב מתוחכם והתרחשות חברתית שוקקת הפכו אותו לאחד המלונות הלוהטים בעיר. השרות המושלם, חייכני ונטול רבב ע"פ מיטב המסורת הבריטית מצליח לתת לך את ההרגשה שאתה אחד האנשים החשובים להם בעולם, ומה אני יגיד לכם, קונספט מטלטל לישראלים, אבל מנומס זה מאוד נעים.
הוא יושב ממש על הפינה של אוקספורד סטריט, מעוז השופינג והבילוי ובמרחק הליכה קצרצר מקובנט גרדן, סוהו וניל'ס יארד.
ניל'ס יארד
עם הצעד הראשון פנימה ניחוח נפלא אופף אותך (עיצוב ריח למותגים להטבעת רושם וזיכרון מסתמן כטרנד מרכזי עכשיו ). למרות העושר העיצובי והתקרה המשוחזרת הגבוה, התחושה בלובי ידידותית וכמעט אינטימית. ברמן עסוק בכל שעות היום, שולחן ביליארד, כורסאות הסבה גבוהות ליד האח העצומה (והמקורית מימי הבניין המקורי הג'ורג'יאני ), שולחן עבודה משותף מלבני עצום עם עמדות של iMacs לאורחים. כל אלה הופכים את החלל למקום פגישה והתחככות מושלמים.
באולם הצמוד ממוקמת מסעדת המלון המצויינת Berners tavern (שמה הוא מחווה למלון הישן שאכלס את הבניין עד לשיפוץ הגדול לפני מספר שנים) בניהולו של השף בעל כוכב המשלין Michelin-starred . זה חלל מסחרר שמהווה תפאורה מושלמת לסצנה חברתית שוקקת ואוכל מעולה שמתחרה רק בבר המהולל במקום.
עיצוב המסעדה נראה כמו אולם נשפים גרנדיוזי, עם תקרת פיתוחי גבס מורכבים ואין סוף תמונות וציורים שממלאים את הקירות בעומס ברוקי שלא מפסיק לרתק את העין. הטוויסט העכשווי נמצא שוב בפרטים, גופי תאורה עצומים ובר מודרני.
כן, זה לא פוטושופ, יש לה לפסטיק.
בניגוד לחללים הציבוריים, החדרים מאופיינים בקו עכשוי נקי וחמים בגוונים טבעיים. קירות מחופי עץ אגוז, מיטה חלומית צחורה ומקלחת מפנקת. בכל המלון וגם בחדרים משולבות על הקירות יצירות אומנות מצויינות. הבולטת שבהן היא סדרת הצילומים של הצלם ההולנדי Hendrik Kerstens , שנודע בסדרת הצילומים המפורסמת של ביתו כמחווה לפורטרטים של וורמיר תוך השתלת סממנים לחיים המודרניים .
בחירה שבעיניי מקפלת בתוכה את ה DNA של המלון כולו. טוויסט מודרני על נושא קלאסי.
אין לי ספק שלכאן אני אחזור.
כשחזרתי הביתה חיכתה לי הזמנה לפתוח את הסופ״ש במלון הרודס הרצליה במרינה, מה שנקראה חופשונת להתאוששות מהחופשה, תמיד רעיון נפלא. המלון שנפתח ממש לא מזמן מוגדר על ידי הרשת כמלון שמכוון בעיקר לאנשי עסקים וזוגות. העיצוב המוקפד של פיבקו עכשוי וקליל. מייצר חוויה נינוחה ותרבותית.
המלון ממוקם בלב המרינה, מוקף יכטות ( ישנם אפילו חדרים שאורחיהם יכולים לעגון את סירתם ממש בפתח החדר) ובחדרים הפונים לים הנוף פשוט מרחיב את הלב ועוצר נשימה. המיקום מושלם לסופ״ש זוגי נינוח כשהמסעדות המצויינת של הרצליה פתוח, חוף הים ושופינג בקניון המרינה נמצאים ממש ליד.
ועכשיו, יאללה, לעבודה!
