עופרה מתארחת "אצלי בסוכה"

עוד הרבה לפני שהכרתי והתאהבתי בעופרה, הכרתי ואהבתי את המוצרים היפיפים שהיא מעצבת ומייצרת לילדים תחת המותג "פטיט" שבבעלותה . מוצרים שהם הרבה יותר ממשחקים, הם ממש סביבת חיים.

מככבים אצלה המטבחים לקטנטנים,

מטבח פרובנס

פינות איפור

פינת איפור ואופניים

 

ודוכני השוק

שוק ברקע של פרח

שוק וגיטרה

יש גם פריטים קטנים יותר ומקסימים לא פחות, כמו לוחות גיר בצבעים ובצורות שונות.

בעולם של צעצועי פלסטיק סתמיים שמציפים את חדרי הילדים, נערמים ומתחלפים תדיר בבולימיה צרכנית, בולטים המוצרים של פטיט  בערכים אסתטיים וצרכניים הפוכים. כל המוצרים  הם מעץ, צבועים באהבה ותשומת לב ביד, משולבים בגימורים תפורים בשלל בדים ווריאציות שהופכות כל פריט ליחיד ומיוחד. צעצועים שרוצים לגדול איתם, להעביר מילד לילד ובתוך המשפחה בדור הזה ואולי אף לבא. כשמסתכלים על זה ככה מבינים שההשקעה הכספית גם היא לא גדולה.

גם עופרה כותבת בלוג, דרכו בסוף הכרנו וגילינו שאנחנו כמעט שכנות. לכן כשהחלטנו בבאבלס להעלות פרויקט סוכות של התארחות וירטואלית אחת אצל השנייה קפצתי בשמחה על ההזדמנות לארח את עופרה אצלי "בסוכה".

עופרה במטבח

כשאני מתאהבת במוצרים שניכר עליהם כי נעשו בכישרון והמון אהבה, אני מיד מתמלאת סקרנות לגבי האדם שיצר אותם . לכן זו זכות והזדמנות נפלאה להכיר לכם את עופרה .

למרות שהשיחה בנינו בדרך כלל קופצנית ומפוזרת, מדלגת בין מתכון ללחם שתמיד נאפה אצלה בדיוק בתנור, הטיול הבא עם המשפחה, כלי הקרמיקה המקסימים על השולחן ותכניות חדשות שנרקמות ממש עכשיו – לקחנו רגע אוויר…..  אני שאלתי והיא ענתה והדברים מוגשים לכם כאן.

ספרי על עצמך בכמה מילים.

אני עופרה רון מזור בת 38 אמא ל-3 ילדים מקסימים שהם גם הפרזנטורים שלי בעסק וגם מספקים לי הצגת תכלית על כל המוצרים שיוצאים מבית פטיט עוד ברמת הרעיון.
גדלתי בגליל למדתי במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל וחייתי מספר שנים בתל אביב והתגלגלתי לכפר הס.
בתחילת הדרך, עיצבתי חלונות ראווה  , עבדתי מספר שנים בעיצוב לטלוויזיה (בעיקר לילדים) וכמו הרבה מקרים המפנה חל כשילדתי את ביתי הראשונה לפני שבע שנים.
ימי הצילום הארוכים (לפעמים 18 שעות על הסט ) לא התאימו לאמא במשרה מלאה וחיפשתי את הדרך משם.
כשנעמונת הקטנה שלי הייתה בת שנה אני וחברה בנינו לבנות שלנו מטבח משחק, הוא היה כלכך מיוחד ואחר ממה שהיה קיים באותו זמן בשוק שההזמנות החלו להגיע וסטודיו פטיט הוקם בשותפות עסקית.
לאחר שנה השותפות נתקלה בקשיים והבנו שמוצר מנצח לא מספיק בשביל להחזיק עסק, חסר היה חזון משותף והשותפות התפרקה.
בנקודה זו חשתי חוסר אונים , פחד ותסכול אבל עד מההרה הבנתי שיש לי אפשרות להפוך את המהמורה בדרך להזדמנות , שיפצתי חלל בחצר שמשמש כסטודיו , השקעתי במלאי , באתר ובייעוץ הנכון ויצאתי לדרך.

דלת הסטודיו

למה בחרת לעצב דווקא לילדים ?

כבר בתקופת הלימודים בבצלאל התעסקתי בתחום הצעצועים ועיצוב לילדים, אני חובבת מושבעת של צבע ואסתטיקה ומהמקום של האמהות  והאחריות על העיצוב בבית, הרגשתי חוסר בפינות משחק אסתטיות ועל זמניות.

מהם מקורות ההשראה שלך?

מקורות ההשראה שלי הם דינמיים, זה מתחיל מצפייה בילדים ובחוויית המשחק, שיטוטים ברשת ,אינטואיציות מאוד חזקות לגבי צבע וצורה והרצון ליצור לילדים סיטואציה חדשה. אני אוהבת שהמוצרים שלי לא נראים כמו צעצועים אלה כמו אלמנטים אסתטיים ומזמינים שיכולים להשתלב בכל חלל בבית. אני אוהבת שלקוחות הסטודיו מציבים את מטבח פטיט במטבח הביתי ואת בסטת השוק על הדק במרפסת.

ספרי קצת על הבלוג עצמו. למה פתחת אותו, על מה את אוהבת לכתוב ולמי את כותבת בעצם.

הבלוג הוקם לפני שש שנים בתפוז בשם "תוצרת בית"ולא היה לו קשר לעסק, כתבתי על עיצוב, על המשפחה , על טיולים,  העליתי הדרכות בתפירה והוא היה חלק מחיי.
בשנה האחרונה העברתי את הבלוג לאתר פטיט ובעצם פתחתי אותו בפורמט חדש תחת השם פטיט בלוג.
המטרה של הבלוג היא לשתף את קוראי ולקוחותיי, בתהליכי עיצוב ופיתוח מוצרים בסטודיו, בשיטוטים ברשת ולמלא אותם בהשראה ורעיונות.

מטבח ורכבת

לאן את רואה את הסטודיו שלך גדל. על איזה מוצרים עתידיים את עובדת.

הקונפליקט התמידי הוא המחיר אותו משלמים כשהעסק גדל, כרגע העסק נמצא בחצר הבית , חלק מעבודות הייצור מתבצעת בחוץ, הסטודיו מחזיק עובדים במשרה חלקית , כשהעסק מתרחב אני ישר מרגישה את המחיר הלוגיסטי והביתי, בימים אלה אני בוחנת אפשרויות התרחבות.
כרגע אני מפתחת מוצר חדש שהוא  גם שרותי, אני בונה פלטפורמה לעיצוב כולל של חדר משחקים.

כשאת מסתכלת אחורה. מה הפתיעה אותך בדיעבד בדרך שעשית. משהו שלא תיארת לעצמך שיקרה או לא העזת לקוות לו.

אני מודעת לעובדה שהעסק שלי הוא מאוד נישתי , יודעת שמוצרים ברמת עיצוב ייצור וגימור כמו שלי לעולם לא יוכלו להיות בכל בית, תמיד אני מופתעת מכמה אנשים מתאמצים כן לאפשר לילדים שלהם את המוצרים שלי, מופתעת מכך שאנשים מכל שכבות האוכלוסיה מכירים את המותג.
לפני שנה יצאתי ברעיון מהפכני לפתוח שוק יד שנייה , פניתי למאות לקוחותיי בהצעה לקנות מהם את המוצרים שלי בחזרה לאחר שימוש של כמה שנים, הופתעתי לגלות שאף לא אחד הסכים להיפרד מהמוצרים ואפילו לא היתה זו שאלה של מחיר.
תמיד אני מופתעת לראות איך ניראה העסק שלי בעיני המתבונן מבחוץ , קשה לי לראות את עצמי בעיני אחרים וזה בהחלט מחמם את הלב.

ילדים על הגדר

בתור מי שבחרה בעצמה לעבוד בצמוד לבית ומשלבת נוכחות של חיי משפחה, יצירה ועבודה אני מזהה מהצד שגם אצלך זה מנוע רציני.

היתרון של עסק בחצר הבית הוא דבר שיהיה לי מאוד קשה להיפרד ממנו, סטודיו פטיט הוא חוויה משפחתית הוא מאפשר לי לחיות את חיי בדרך בה אני רואה לנכון. מלבד העובדה שאני מעצבת ובעלת עסק אני גם אמא לשלושה ילדים שנמצאת כמעט תמיד בסביבה .
הבית שלי כמובן גם משמש חלון ראווה לעסק , אין לקוח שלא נכנס אלי הביתה ומקבל הצצה אל חדר הילדים שלנו, אנחנו גרים בבית לא גדול ושלושת ילדי נמצאים באותו חדר שמשמש גם חדר שינה וגם חדר משחקים. אין מי שנכנס לחדר ולא מציין "כמה כיף לחיות ככה" ועל הדרך גם יוצא עם כמה טיפים לשדרוג חדר הילדים.

מה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה.

לשנה החדשה אני מאחלת לעצמי שנה של עשייה מרגשת , רוצה להיות מופתעת בדרך.
מאחלת כמובן להתרכז בדברים הקטנים והיפים , החיים קצרים ומפתיעים אז כדאי להתרכז בהנאות הפשוטות.
וכמובן העיקר בריאות.

______________________________________________________________

פוסט זה הועלה במסגרת פרויקט האושפיזין של קבוצת "באבלז"– בלוגריות הלייפסטייל המובילות בישראל  בו בלוגריות מארחות ומתארחות בסוכות וירטואליות אחת אצל השנייה. היכנסו גם אתם להתארח אצלנו . חג שמח !

באנר באבלס