אלגנטי אבל נונשלנטי

בית דו-משפחתי עם מרחב לכל החלומות

מה היה

משפחה צעירה שעזבה דירה קטנה בקומה גבוהה, החליטה לרדת ולהתחבר אל האדמה ורכשה בית פרטי חדש מקבלן מיד עם סיום בנייתו. הבסיס התכנוני היה טוב אבל המבנה היה עירום ובלי טיפת נשמה או טעם, לכן פנו אלי שאצור להם בית. הפשטתי אותו מחומרי הגמר, כך שהייתי חופשיה להסתכל עליו מחדש ולהעניק לדיריו, מעבר למענה על כל צרכיהם הפונקציונליים, גם סביבה חמה שמכילה את העיסוקים וחלומות של כל אחד לחוד ושל כולם יחד.

מה החלום

כל מסע מתחיל בצעד קטן. גם כאן, בוקר אחד עם התרחבות המשפחה, גילו הלקוחות שהדירה שעד לאחרונה הרגישו בה כל כך נפלא ובבית, כבר לא מתאימה למידותיהם בהווה וצרה מלהכיל את חלומותיהם לעתיד. כהורים לשני בנים צעירים הם הבינו שהדבר שהילדים הכי משתוקקים אליו הוא מרחב – מקום מרווח שיכיל את שפע הצעצועים וישאיר מקום לנוע, לארח חברים ולעסוק בכמה עיסוקים במקביל. מנגד היה ברור להורים שגם להם מגיע איכות חיים ועדיף שכל האקשן הזה יהיה בנפרד מהחלל המרכזי – ומכאן נולדה ההכרה שהם מחפשים בית פרטי עם גינה ומרתף שינעמו לבני הבית לבלות הרבה ביחד אבל גם שיאפשרו (כרגע בעיקר להורים) פינה שקטה לעצמם.

מה עשינו

מימין לכניסה, המטבח פתוח לחלל המרכזי אבל מרוחק יחסית ולכן מצד אחד מספק קשר עין עם פינת האוכל והסלון ומצד שני משאיר את האזור שלפי עדות בעלת הבית הוא המקום שעובד הכי קשה בבית, מוצנע וחופשי ממסדרים תכופים.

אני מאמינה שעניין נובע מצרופים, יצירת חיבור בין אלמנטים נותנת תוצאה שגדולה מסך חלקיה שמשלימים ומחמיאים זה לזה. לכן השתדלתי לשמר חלק מהמטבח המקורי שהיה בגימור אפור־ירקרק מודרני ולו נוספו אי כפרי בירוק עמוק וחם, ארונות גבוהים בגוון מוקה שמתחברים עם הגוון של רצפת הבטון, מדפי אלון והארונות הירוקים שתלויים מעליהם.

בכניסה, הקיר שבגב המדרגות חופה בבריקים בגוון חול ויצר אלמנט שמחבר ומוביל בין הקומות מהמרתף דרך הכניסה ועד קומת המגורים למעלה.

את הסלון ביקשו הלקוחות שאעצב כחלל מזמין לאירוח, נעים ונוח לשימוש המשפחה כולה, אבל כמרחב שהמבוגרים נותנים בו את הטון. הזרימה בין הפנים לדק בחוץ, דרך דלתות הויטרינה הרחבות מייצרת שטח גדול מאוד בו גם מספר רב של אנשים יכולים להתרועע ולהרגיש בנוח.

את כל הריהוט בחלל עיצבתי במיוחד עבור פרויקט זה והוא יוצר בהזמנה. מאחורי הספה ניצבת ספריית ברזל בגימור חלודה. למרות גודלה היא קלילה מאוד, מגדירה את החלל ונותנת שטחי אחסון ותצוגה גדולים. בתוך אחד מהארונות בר משקאות מחופה מראה ולצידו פינת המוזיקה.

מבנה הבית צר וארוך ולכן הוא משאיר מקום על המגרש לגינה הים תיכונית הנהדרת ששתלנו כך שתעטוף את הבית. ביציאה לדק ספסל ארוך ומרופד שגם הוא עשוי מקורות איפאה. בגבו משולבת אדנית גבוה שממלאת את אזור הפרגולה בירוק. חלל הספסל משמש לאחסון הכריות המרופדות בחורף. מיקום המטבח החיצוני קרוב לאזור הישיבה כדי שיהיה פרקטי ונוח והבשלן התורן לא ירגיש מנותק מההתרחשות החברתית אבל יחד עם זאת מרוחק מספיק מתחת לשמים הפתוחים בשביל שהסועדים לא יסבלו מעשן.

שירותי האורחים ממוקמים בנוחות בין הקומות בדרך אל המרתף בו אוהבים הילדים לבלות את רוב שעות הפנאי

המרתף מחולק לשלושה אזורים: חדר כושר מאובזר בממ”ד, חדר עבודה שצמוד למדרגות ונתחם בקירות זכוכית וברזל בלגי שמאפשרים להורים לפקוח עין על הילדים המשחקים בזמן שהם יושבים על המחשב אבל נהנים מבידוד אקוסטי והחלק העיקרי והשוקק – אזור המשחק והבילוי של הילדים

כבר במבט ראשון ניתן להבחין שהקליינטים הצעירים שלי ממש ממש אוהבים לגו! השידה הארוכה משופעת מגירות שמקלות על מיון ואיסוף זריז של החלקים הרבים. מעל השידה מדפים שמהווים תצוגה לתערוכה מתחלפת של עבודות הלגו שנבנות על שולחן היצירה הנמוך שמותאם למידותיהם. מאחורי פינת הישיבה ממוקמות פינת התחפושות והמטבח הקטן, ואי אפשר בלי טלוויזיה גדולה וקונסולות משחקי המחשב (גם הם של לגו).

בקומת המגורים שלושה חדרי שינה בנוסף ליחידת ההורים. אבל בגלל גילם הצעיר של הבנים והעובדה שחלקו חדר בבית הקודם הוחלט שגם כאן יתחילו כך עד שיגדלו קצת. בשונה מהמרתף עמוס המשחקים והאקשן חדר השינה של הילדים מינימליסטי ורגו ע. על הקיר טפט עם איור של מפת העולם שמזכיר מפת אוצר, מלא בפרטים מתוקים שכיף לבהות בהם ולגלות בכל פעם מחדש. מדף ספרים לקריאה לפני השינה תלוי מעל המיטה ולידו (איך אפשר בלי) ממוסגרות דמויות לגו צבעוניות.

אל חדר ההורים בקשה הלקוחה להתייחס כאל החדר שלה. כאמא צעירה שמנהלת ומחזיקה את הבית ביד רמה היה לה חשוב שתהיה לה פינה לעצמה. מקום שכשתכנס אליו תרגיש כי היא יכולה להתקלף בו מכל תפקידיה ולהיות נינוחה. לצד המיטה שידת איפור נשית מוקפת עבודות אמנות, פינת ישיבה במרפסת הצמודה וחדר ארונות מרווח וגדול. במרכזו השארתי מושב מרופד ומעליו מוט תליה לאוורור בגדים. גם כאן תוכנן כל הרהוט במיוחד לחלל ויוצר בהזמנה. הרמוניה של כחולים עמוקים ואפרפרים, טקסטורות עדינות ומפגש חומרים משלימים: פליז, עור, עץ ובדים טבעיים ואיכותיים.

בשבילי בית הוא כמו עור שני לנפש. כשחזרתי אחרי מספר שבועות לבקר ולצלם נוכחתי פעם נוספת עד כמה מרחב המחייה משנה את דינמיקת החיים בין האנשים שחולקים את הבית ובין אדם לעצמו. כמו שתיל שגדל בעציץ קטן  והמעבר לעציץ גדול יותר מיד מזמן לו קפיצת גדילה, ככה בית חדש למשפחה.

צילם אביב קורט