אין מה לומר, פריז היא העיר הפוטוגנית ביותר בעולם. מלאכת מחשבת של תכנון עירוני מבריק. עיר שהשכילה עם תחילת תהליכי העיור והטכנולוגיה באמצע המאה ה 19 לעשות ריגרופינג ולהמציא את עצמה מחדש כעיר מודרנית ורחבת ידיים בתכנונו המבריק של הברון אוסמאן. על שדרותיה העצומות וכיכרותיה השוקקות היא מאפשרת למשוטט ברגע שהגיח מסמטה צפופה, להרים כל פעם מחדש מבט מופתע אל האופק העירוני עד שעיניו יתקלו במונומנט הגרנדיוזי הבא. שכבות על שכבות של עושר היסטורי וחומרי מכשפים אותי בכל פעם מחדש.
יש כיף מיוחד דווקא לחזור למקום מוכר, מקום שחרשתי ברגליי אין ספור פעמים. רמת הלחץ להספיק ולראות, להספיק ולכבוש יורדת. קיוויתי (נדמה לי שגם בן זוגי…) שאאפשר לעצמי נינוחות עצלה. בפועל כושפתי שוב ומצאנו את עצמנו משוטטים גם הפעם מבוקר עד לילה. כי העיר הזאת פשוט עצומה (גם פיזית). בסוף כל רחוב יפיפה יש עוד אחד ובסופו כיכר שלאחריה שדרה שלצידה הנהר שמעברו גן ועוד ועוד ועוד…. ולעולם לא אספיק לראות את כולם. אבל אולי בכל זאת נציץ רק כאן מעבר לפינה….
קל להתמסר אליה ואי אפשר שלא להתעלף מהסטייל שנוטף כאן מכל דבר ומכל אחד. בחורות דקיקות ומטופחות מטופפות ולצידן כלבן המטופח לא פחות. גברים מאובזרים שנהנים לסקור את עצמם כשהם חולפים על פני חלונות הראווה והכי מעוררי השראה הם הזקנים והזקנות שיוצאים לרחוב בהופעה מדויקת ומרשימה.
פריז היא העיר המתוירת ביותר בעולם. לאן שלא תפנה או תביט תראה עוד עשרה תיירים שמחזיקים ביד את EYEWITNESS . אין לי מושג איך ולמה יצאה דיבתם של הפריזאים כאנטיפטים גסי רוח. אני חייבת לציין שנתקלנו (גם הפעם) באין סוף זרים חייכניים שיצאו מגדרם לעזור ולהסביר. אפילו עצרו וחיכו עם הרכב כשירדתי לכביש בניסיון לצלם ברחובות הצרים (מה שלא היה קורה בישראל בחיים ….)
דברים שהולכים עכשיו חזק בפריז:
גברים במכנסיים / כובע עם שוליים/ צעיף / נעליים / בגוון אפרסק פלורסנטי. לפעמים הם לא מסתפקים רק באחת מהאפשרויות ומשלבים. אני יודעת שזה קצת סותר את ההצהרות הנזכרות למעלה על סטייל נצחי… אבל זה מסתמן כאן כרגע כלהיט (למה?).
שפמים על ועם כל דבר. על בגדים / כלים / מוצרי נייר ואריזות/ מאפים…/ וטקסטיל לבית.
דוגמניות שואגות עם פה פתוח בפרסומות וכרזות מתנוססות על לוחות המודעות. כנראה הן פשוט מורעבות מקוות שיזרקו להן בוטן….
גשר אלכסנדר השלישי הוא המפואר שבגשריי הסיין. הוא מחבר בין ההפטי פאלה (כאן למעלה) לכנסיית דום (למטה).
מתחת לגשר בעודי שוקעת לי בכיסא נוח עם כוס רוזה ביד מקשיבה לסקסופוניסט שמנגן לא רחוק בוסהנובה התיישבו ממש לפני על קצה המים בחור ובחורה שנראה כי קפצו להפסקת הצהריים יחד מהאוניברסיטה או העבודה. לא שמעתי, רק התבוננתי. שפת גוף של אוהבים טריים ומגששים. היא מקשיבה לו "עם כל הגוף", הוא משתדל להרשים. סצנה מתוקה ורומנטית להפליא, הכי פריז בעולם. ההתבוננות חיזקה אצלי את המסקנה שאם אתם רעבים סנדוויץ" בגט הוא לא אופציה טובה לפגישה ראשונה, יותר מידי פירורים…
יש לי סנטימנטים מיוחדים לרובע המארה. לפני כמה שנים החלפנו בתים וזכינו לגור קרוב לחודש בדירה מהממת בשכונה הכי מגניבה לדעתי בפריז. הוא צפוף ואינטנסיבי, צעיר ושופע טעם באין סוף חנויות בוטיק, בתי קפה, גלריות ומסעדות .
השכונה היא "גיי פרנדלי" שלא לומר "גיי רולזזזז".
ולא התבלבלתם, אלו אכן לחמניות בולבול בבולונג'רי פטיסריי השכונתי "שלנו".
כל מה שצריך הן נעליים נוחות ופנאי "לתפור" הלוך ושוב את כל סמטאות הרובע כי בכל פינה מסתתרת פנינה. כמה מהמקומות החביבים עלי הם:
הגינה הפנימית הנסתרת של הארכיון הלאומי ב Rue des archives
גלידת POZZETTO המצוינת ובצמוד לה חנות הקפקייק המתוקה MISS CUPCAKE
coton doux היא חנות חולצות פרועות,לנשים ולגברים כאחד. בכל העומס הטקסטוראלי והצבעוני אמיצים יוכלו לדוג חולצות מהממות.
שווה לבקר בחנות המקסימה LES MILLE FEUILLES . תמצאו בה חפצי נוי לבית, מנורות, מראות, פסלים ושאר חפצים שתרצו לקחת רבים מהם אתכם הביתה. האתר דרך אגב (בקישור) ממש מאכזב ולא משקף את טוב הטעם של החנות.
ברחוב Rue Chapon יש ריכוז גדול של חנויות סיטונאיות לתיקי עור . בחלקן מסרבים למכור לבודדים אבל באחרות ישמחו המוכרים האסייתים למכור גם לכם (במזומן). למי שיש קצת סבלנות ועיניים חדות אפשר לחזור עם מציאות אמיתיות.
FLEUX היא אימפריית עיצוב של ארבע חנויות שהתמקמה בסמטה אחת. תוכלו למצוא שם בערך כל פריט עיצוב שראיתם אי פעם בכל בלוג נחשב מחו"ל. כלים, מנורות, רהיטים, מתנות. הכי מגניבים והכי "נכונים". מקום מושלם להצטייד במתנות.
בפוסט הבא על אוכל טוב וטעם טוב בעיר היפה ביותר בעולם ועד אז אני ישאיר אתכם עם המילים האלמותיות של ג'אן קוקטו שנראה לי שתמצת יפה את הקסם.
In Paris, everybody wants to be an actor; nobody is content to be a spectator. -Jean Cocteau
