ישנם בתים ולקוחות שמרגשים אותי כבר בביקור הראשון, מיד אני מבינה שמעבר לתהליך של תכנון ועיצוב אלו בתים שמלאים באוצרות, כאלו שיש ללמוד להכיר ולאצור באהבה ורגישות. בתים שמלאים במטען תרבותי ואספני שמשקף יותר מכול את סיפור החיים, האהבות והכישרונות של בני הבית הגרים בו , כזה הוא הבית הזה וכאלו הם דייריו.
האתגר שלי היה ליצור חלל שישמור על אורריות וימנע מעומס, כזה שיהווה רקע נקי וחם לאוספים הרבים בבית. ע"י יצירת שפע מקומות אחסון סמויים לפריטים שאינם בתצוגה, "נשארה הבמה פנויה" לפריטים שרצינו להציג ולהבליט את יופים. לכל אחד מהאוספים השתדלנו להקדיש מקום מוגדר שהפך להיות נקודת מיקוד. אוספים המורכבים מפריטים קטנים ורבים כמו כלים, חרסינות או צעצועים מוצגים בויטרינות זכוכית עדינות וסגורות. את אוסף הספרים הגדול שרובו בסלון העדפנו דווקא לפצל על מנת שלא יכביד, חלק מהספרים נחים על המדפים הגבוהים והארוכים וחלכם האחר ברהיט מסתובב עם קיבולת מפתיעה ומראה קליל.
הדירה היא חלק מבניין ותיק ברמת השרון שעמד לפני מהפך של תמ״א 38 והרחבתו יצרה הזדמנות לתכנון מחדש ושיפוץ כללי של הדירה. מסדרון ארוך ונמוך שחצה אותה, הגביל וניתק את אזורי המחייה, ע"י פתיחתו לחלל המרכזי הגדלתי ונתתי עומק חדש לפינת האוכל והסלון.
פינת העבודה המשפחתית נשארה כמעט באותו מיקום אבל במקום להיות חשופה מול דלת הכניסה, הכיוון שלה התהפך אל חדרי השינה והיא נתחמה בקוביה משולבת של קירות וזכוכית במסגרות ברזל בלגי. החלונות העליונים מעבירים אור טבעי אל החדר הפנימי והחזית השקופה אל מבואת חדרי השינה שומרת על תחושת המרחב למרות גודלו המינימאלי. כך נוצרה פינת עבודה משותפת לכל בני הבית שיכולים לבחור להתנתק אקוסטית על ידי סגירת הדלת אבל עדין נשארים חלק מהמרחב המשותף.
מול דלת הכניסה ספסל כסאות קולנוע ישן מזמין את הנכנסים לחלוץ נעלים ולפשוט את המעילים לפני הכנסתם לארון הסמוי שמשמאל לדלת הכניסה.
ארון כלים רחב בכניסה למטבח מלא בכל טוב, מהווה מסגרת תצוגה לכלים יפיפיים ומפות רקומות שאספה בעלת הבית בנסיעותיה בעולם.
בניגוד לתפיסה המקובלת והנפוצה בארץ, העדיפו הדיירים להשאיר את המטבח סגור ומנותק מיתר הבית והם מתייחסים אליו כאל חדר. במרכזו שולחן עץ חמים לארוחות קלות ורהוט משלים של ארונות תצוגה צבעוניים הממלאים אותו באופי. דלת ברזל בלגי מובילה ממנו למרפסת שרות נוחה ופרקטית.
חדר ההורים והמקלחת הצמודה טובלים בגוונים כחולים קרירים ומרגיעים שמתאזנים יפה עם העץ.
את האריחים המצויירים ביד ומשובצים בקירות חדר הרחצה הביאה הלקוחה מפורטוגל ושמרה עליהם שנים עד לשיפוץ. הם משתלבים בטבעיות עם הרצפה שנבחרה בכחול ים תיכוני.
עבודות תחרה עדינות שנעשו בעבודת יד שולבו בווילונות שנתפרו לחלונות ולדלת הזכוכית בארון הקיר.
הממ״ד שהתווסף לבית משמש כחדר לימוד לילדים. איורים יפיפיים מתוך ספרי ילדים בהוצאת הקרן הקיימת מקשטים את הקירות ותורמים נאיביות מקסימה וצבעונית.
בפינת הקריאה ממול כיסא נדנדה וארון וינטיג' עם ערך משפחתי נוסטלגי שעבר במשפחה.
ירוק עז וחי מאיר את המקלחת הכללית וטקסטורה אתנית דומיננטית נוכחת בדוגמת אריחי הבטון. החדר לא גדול אך מרווח ומואר, מכונות הכביסה מוצנעות בארון גבוה עם דלתות רפרפת לאיוורור.
החדרים של שלושת הילדים המתבגרים מקושטים גם הם באוספים פרטיים שמעידים על תחומי העניין והעיסוק שלהם, מרוהטים בפריטים שלוקטו או יוצרו בהזמנה לפי תכנון.
הקסם האמיתי של הבית הזה הוא התמהיל המופלא של יופי וחיים. הוא מלא בפעילות ולא מתיחס אל עצמו כמו לגלריה. למרות הרגישות והיחס לחפצים הנהדרים שממלאים אותו הוא נוצר קודם כל עבור האנשים שחיים בו ונהנים ממנו והכל בו בשימוש תמידי.
דייריו אוהבים לארח לארוחת בוקר במרפסת או לשבת עם ספר ולהרים רגליים בסוף יום ארוך.
לנגן יחד, להזמין חברים ומשפחה לארוחות גדולות או לשבת בשקט בערב קריר ולרקום על הספה.
כי בית רק מתחיל בקירות, אבל הוא צריך להיות רקע מושלם לזיכרונות של אנשים יקרים ולקפל בתוכו חיים שלמים.
* תודה ל אביב קורט שצילם בכשרון
